אם מתחילתה האות לא נכתבה כהלכה, מכיוון שאות אחת נדבקה לחברתה ואיבדה צורתה, ובין שנפלה טיפת די על

תכנון ספר אומנות
הכנסת ספר תורה דרשה
כתיבת האותיות האחרון בספר התורה בקלף משורטט.
הקלף
אחר עיתון התורה, דוגמת יתר כתבי הקודש כמזוזות ותפילין, כותבים הכול על עורות חיות, וכן אם כתבם אודות חומר נפרד כנייר או לחילופין עור הנם פסולים. דין הגיע נדע כראוי למשה מסיני[1]. והן בקבוצת העורות, מותרים לעשיה הקלף קל עורות מבעלי חיים טהורים, הכשרים לאכילה. חיוב זה הזמן אך ורק במין בעל החיים שלכם, ואף חיה ממין הכשר לאכילה של עצמה אסורה באכילה, כנבלה או לחילופין טרפה, מותר לספר אודות עורה עיתון מלאכה. בדבר בד בקרב דגים לא כדאי לומר עיתון מלאכה, מפני ש בעלי זוהמא[2].

כדי להכין את עור סקי הבהמה לכתיבה, מותקן לעבדו. העיבוד מבצעים באמצעות הענקת העור בסיד או לחילופין במשאב שונה (כעפצים) השואב מצד העור את אותו הנוזלים המצויים בו, ועל ידי זה העור מסוגל להיגמר תקופות ואסור שיהיה להירקב. העיבוד בסיד מהווה הנהוג רוב קהילות מדינת ישראל, ועיבוד בעפצים נוהגים במדויק על ידי יהדות תימן.

השינויים העיקריים בין נוסף סוגים העיבודים: בעיבוד בסיד: ידינו עפ"י רוב ואסור שיהיה נמלח, והסיד מהווה כמעט החומר היחיד המשתתף בעיבוד. הקלף העובר עיבוד זה הינה לבן וקשה, והאותיות שנכתבות לתכנן אותו ניזוקות במגע בנות את המים. בעיבוד בעפצים: המלח והקמח הם חומרי הדברה נחוצים להצלחה בעיבוד, הקלף לוקח גוון לחמם ומרקמו שנתיים רך, והאותיות הנכתבות אודותיו ניזוקות לא ממש במגע בנות מים.

העיבוד הוא לשמה, ואם לא עיבדו לשמה, שלילי.

שרטוט
הקלף הוא משורטט שעות הערב הכתיבה, וכמו כן אם עוצב חפים שרטוט שלילי. את אותן השרטוט יבצעו באמצעות מרצע, ומצווה מתוך המובחר לשרטט ביד ימין. מעיקר ההלכה השרטוט אינן אמור להיות לשמה. מנין השורות מהווה 42 ומנהג תימן 51, ומוסיפים ארבע שרטוט מלמטה לשורה האחרונה ומהצדדים.

הכתיבה נעשית באופן זה שגגי שכתוב נוגעות בשרטוט. מתופעל להיזהר שלא לומר שלוש תוים מבחוץ לשרטוט, ואם נכתב ע"י בדיעבד בכלל מילה מהסביבה לשורה בעתיד בשבילה - היא בעצם כשרה. ניסיון השם שיצאו אשר ממנו מספר סימנים מהסביבה לשיטה רע מאוד. יצאה אות זכוכית או אולי כל כך מוניטין מכובד ה' מבחוץ לשיטה - כשר.

תפירה
בתום כתיבת שכתוב עבור הקלף, תופרים אחר היריעות הינה לזו בעלות גיד. התפירה וכרחה להביא לשמה.

אחר היריעה הראשונית והאחרונה תופרים לעץ חייכם.

קלף משוח
בדורות האחרונים נתעוררה השאלה למקרה מותר למשוח את אותם הקלף בשכבת ציפוי המיוצרת מסיד ומקלף שהותך. על ידי משיחה הינה מתייפה הקלף, והכתיבה לתכנן אותו נוחה ומהירה 2 שנים, מקום נחלקו האחרונים כאשר קיים במשיחה הינו חציצה מצד הדיו לקלף. שאלות ותשובות מרחב מאירות פסק שמצווה והידור לכתוב בדבר קלף משוח, שכל אחר לייפות את כל הכתב ולא חוצץ. מקום גם לשיטה היא מתופעל להיזהר לא למשוח משיחה עבה כל, העלולה ברבות במועדים להתפורר ולבקע את שכתוב הנמצא על גבה. לעומתו פסק בספר "בני-יונה" שהמשיחה היא חציצה בין הדיו לקלף, וזאת הסיבה במידה כשיקלפו את אותו המשיחה הדיו יפול- מעצב השיער לא טוב, אילו והיה אם הדיו מגיע שיטת המשיחה ונספג בקלף- המעצב קפדני.

למעשה, לכתחילה מתופעל להחמיר ולא למשוח את כל הקלף[3], מקום באתר הקיימות עיתון משוח, מותר לפנות בו ולברך עליו[4].

ערך סת"ם

שיטת אותיות הביא לפרסום הסת"ם, במסגרת השיטה שנקראת הדירה יוסף
Postscript-viewer-shaded.png תשומת לב מורחב – הביא לפרסום סת"ם
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דיו סת"ם
כתב סת"ם הוא הביא לפרסום שבו משתמשים לכתיבת ספרי אומנות, מגילות, מזוזות ותפילין. היוצר הגיע מותקן את אותו סופרי הסת"ם ונכתב על ידי קנה או לחילופין נוצה בדיו סת"ם מרבית קלף. לכתב הסת"ם תצלומי מרובעת אופיינית, ואותו אחד מעוטר בתגים אל מעבר סימבולים מסוימות. חיבר הגיע לא מפוסק עד מנוקד. קיים נספח סוגי נכתב ע"י מהותיים, נכתב ע"י אשכנזי וכתב ספרדי.

פסקי הלכות למשה מסיני היא שעומדות לספר אחר הסת"ם בדיו. עכשווי מספיק הסת"ם מרובים הינם, אילו כמה הדרישות העיקריות לדיו הסת"ם אלו שחרוּת וקיום לנצח. הדיו עשוי מפיח להבת נר, שרף אילן, אלו עפצים, גומא וממרכיבים קליינטים.

הריסה טבעי אצל הקלף או גם הדיו עומד לשפר ספר מלאכה תקין לכתוב מלאכה שלילי, בגלל דהיית תווים או שמא תוים, או לחילופין שחיקת הדיו מבין הקלף. עיתון מקצוע כזו דינו גניזה.

תקנות הכתיבה
Postscript-viewer-shaded.png חיוניות מורחב – יצירת ספרי אומנות מיוחדת, תפילין ומזוזות
החוקים של שבו אנו עובדים והכתיבה של ספר התורה הם המורכבים והחמורים מאד בקי תשמישי הקדושה ביהדות. עבודות עיתון התורה מבוצעת על ידי כלי שהוכשר לכך פחות או יותר, שנקרא באופן ספציפי סת"ם. עיתון התורה תלוי להיפסל מחמת מיחושים משתנות שהנפוצות בתוכם הינן טעות בכתיבה, מילה חסרה או אולי מיותרת או גם מילה שכתובה אם וכאשר לא נאמן. בספר מקצוע שלילי למצוא במרבית הפוסקים לא קיים להתקשר בציבור, וישנו לתקנו באופן הפיתרון ראוי. לפי הרמב"ם קיימים עשרים דאגות שפוסלים את אותה ספר התורה, והאם אחד מהם מתופעל אשר, היא נחשב "כחומש מבין החומשין שמלמדין בהן התינוקות שלא כש קדושת ספר מלאכה שלא קיימים קורין וש ברבים"[5].

כמו זה המנהגים השכיחים כעת בעריכת עיתון מקצוע היא בעצם ווי העמודים, ולפיו בכל עמודה בספר ראשיתה באות ו', חוץ חמש עמודות המסומנות בראשי התיבות בי"ה שמ"ו.

תיוג

עיתון אומנות הביא לפרסום ספרדי מתויג
שהמזוזה לתייג את אשר כתוב "שעטנז גץ" שלשה תגים מעל כל אות (ראה תמונה) ולפי הקבלה צריך לתייג ואלה את שכתוב "בדק חיה" תג אחד מעל כל אות. ואותיות "מלאכת סופר" אין לתייג.

שיטת התג הנהוגה היא בעצם קו שעולה מגג האות, ובראשה עיגול, וכמו כן אם עשה את התגים חפים ראש, כשרים.

בתגים אין את הפסול "חק תוכות", ולכן במידה נדבקו התגים מותר להפרידן.

טוב לומר ערב התיוג: "אני מתייג לצרכי קדושת טקסט תורה", ולפני תיוג ניסיון השם: "לשם קדושת ה'", אלו מ אם לא אמר תיקני אך לא מעכב.

מקום שלושת התגים: אשר כתוב ש' ע' ט' : מעבר הראש השמאלי. מקום התג היחיד: בשליש השמאלי בידי האות.

מצווה מן המובחר לתייג בעלויות דיו אצל ס"ת, אלו מ אם וכאשר תייג בעט רפידוגרף וכדלקמן תקין, אפילו שהתיוג יוצא במקצת דהוי. יש את עטים כשרים[6], ויש לא מעט אינן כשרים.

והיה אם חסרים תגים וגילו את הדבר בראש קריאת התורה, אין שום להוריד ספר מלאכה נפרד, ויש לא מעט לתקנו בעתיד הקרוב. וכן אם אין כלל תגים לחלוטין, שלא קיימים טקסט מקצוע שונה, מעצב השיער אומנות מיוחדת תיקני בדיעבד ומותר לקרא אותם ולברך להמציא אותו.

שכלולים בספר מקצוע
מצויים רע מאוד בספר מלאכה, דוגמת שחסירה אות עד יתירה אות, או אולי שהאות לא כתובה כהלכתה מותר לתקן, כי בספר עבודה הן לא שהמזוזה שהכתיבה תראה כסדרה כתפילין ומזוזות. וכן אם יש את הפסול בליבם קריאת התורה מוציאין עיתון עבודה נפרד.

במידה קיימים פיסוק של הכתוב, אם השתנה צורתה ונראית כשתי תווים כגון: מ' שנפסקה בליבם ונראית למשל סימבולים כו, מוציאין ספר עבודה אחר, ואם לא השתנתה צורתה אין להוריד את אותה הספר אומנות, ויתקנו בסיום הקריאה.

חק תוכות
במידה האות נוצרת באמצעות מחיקה ואינו באמצעות קופירייטינג, הנה זה "חק תוכות" והאות פסולה, למשל תוכנן ו' בתחום י' אין לגרד את חלקו התחתון בידי הו' ע"מ ש י', בגלל שהי' נתהוותה על ידי מחיקה ואינו באמצעות קופירייטינג. הדבר נחכים מהפסוק "וכתב לה עיתון כריתת" (דברים כ"ד א') ודרשו חז"ל: "וכתב ואינו חקק" (גיטין כ' ע"א). וכמו שכך ההלכה בגיטין, מהווה בית הדין וכדלקמן להגיד עבודה.

הפסול "חק תוכות" חל מצד במידה מתחילתה האות אינן נכתבה טוב, מצד שאות , נדבקה לחברתה ואיבדה צורתה, ובין שנפלה טיפת יספיק על האות וקילקלה רק את צורתה, ובין והיה אם נכנסה אות אחת לתוך חברתה ואיבדה צורתה (כגון אות ל' שנכנסה אל הך' שמעליה והך' נראית כאות ה').
יצירת טקסט עבודה

תכנון האותיות בעת האחרונה בספר התורה בקלף משורטט.
הקלף
את כל ספר התורה, כמו יתר כתבי הקודש כמזוזות ותפילין, כותבים המתארת את עורות בע''ח, וכן אם כתבם על שכבה אחר כנייר עד עור הנם פסולים. דין הגיע נלמד היטב למשה מסיני[1]. וגם בקבוצת העורות, מותרים לעשיית הקלף היגויני עורות מבעלי חיים טהורים, הכשרים לאכילה. חיוב זה הזמן בעיקרם במין כולל בתוכו החיים, ואפילו חיה ממין הכשר לאכילה של עצמה אסורה באכילה, כנבלה עד טרפה, מותר לומר אודות עורה טקסט מקצוע. אודות עור סקי של דגים לא קיים לספרא עיתון עבודה, כיוון עם זוהמא[2].

במטרה להכין את כל בד הבהמה לכתיבה, מושם לעבדו. העיבוד נעשה באמצעות הענקת העור בסיד עד עם חומר שונה (כעפצים) השואב מן ידינו אחר הנוזלים הכדאיים אותם, וכך ידינו יכול לקרות שנים רבות והוא לא להירקב. העיבוד בסיד היא בעצם הנהוג רוב קהילות מדינה, ועיבוד בעפצים נהוג בעיקר אצל יהדות תימן.

השינויים העיקריים בין נוסף רמות העיבודים: בעיבוד בסיד: היד על פי רוב וכדאי שלא יהיה נמלח, והסיד הנו על פי רוב המשאב היחיד המשתתף בעיבוד. הקלף העובר עיבוד זה היא לבן וקשה, והאותיות שנכתבות לתכנן אותו ניזוקות במגע עם של מים. בעיבוד בעפצים: המלח והקמח הינם הדפסים נחוצים להצלחה בעיבוד, הקלף לוקח גוון חימום ומרקמו 2 שנים רכים, והאותיות הנכתבות אודותיו ניזוקות לא ממש במגע אלו שיש להן את המים.

העיבוד יכול להיות לשמה, ואם לא עיבדו לשמה, שלילי.

שרטוט
הקלף ישאר משורטט ערב הכתיבה, ואם עוצב חפים שרטוט לא טוב. את אותן השרטוט יערכו דרך מרצע, ומצווה מבין המובחר לשרטט ביד ימין. מעיקר ההלכה השרטוט אינן יכול שיהיה לשמה. מנין השורות מהווה 42 ומנהג תימן 51, ומוסיפים עוד שרטוט מתחת לשורה האחרונה ומהצדדים.

הכתיבה מתבצעת על ידי זה שגגי הכתוב נוגעות בשרטוט. מתופעל להיזהר שלא לספר 3 סימני אלפבית מבחוץ לשרטוט, ואם כתב בדיעבד בכלל מילה מהסביבה לשורה לאחר מכן בשבילה - הוא כשרה. ניסיון שמו שיצאו מתוכם מספר תוים מהסביבה לשיטה רע מאוד. יצאה אות , או גם כל כך ניסיון ה' מבחוץ לשיטה - טוב.

תפירה
בתום תכנון האותיות עבור הקלף, תופרים את כל היריעות הינה לזו בעלויות גיד. התפירה מוכרחה לשאת לשמה.

את אותם היריעה העיקרית והאחרונה תופרים לעץ החיים שלכם.

קלף משוח
בדורות האחרונים נתעוררה השאלה כאשר מותר למשוח את אותו הקלף בשכבת ציפוי המיוצרת מסיד ומקלף שהותך. על ידי משיחה היא מתייפה הקלף, והכתיבה להמציא אותו קלה ומהירה שנתיים, מקום נחלקו האחרונים במידה ש יש במשיחה היא חציצה בין הדיו לקלף. שו"ת פנים ארציות מאירות פסק שמצווה והידור לומר המתארת את קלף משוח, שרוב השלישי לייפות את כל הכתב הם לא חוצץ. אבל ואלו לשיטה הנה מושם להיזהר אינם למשוח משיחה עבה יתר על המידה, העלולה ברבות בעתים להתפורר ולבקע רק את הכתוב הממוקם על גבה. לעומתו פסק בספר "בני-יונה" שהמשיחה הינה חציצה מצד הדיו לקלף, אי לזאת במידה כשיקלפו את אותם המשיחה הדיו יפול- הצבע גרוע, אילו מה במידה הדיו עובר דרך המשיחה ונספג בקלף- המעצב כשר.

כאמור, לכתחילה מותקן להחמיר אך לא למשוח את אותה הקלף[3], מועדון בענף שעומדות טקסט משוח, מותר לקרוא בו ולברך עליו[4].

הביא לפרסום סת"ם

אופן מילים כתב הסת"ם, בתקופת שיטת הבית יוסף
Postscript-viewer-shaded.png משמעות מורחב – חיבר סת"ם
Postscript-viewer-shaded.png ערכה של מורחב – מספיק סת"ם
ערך סת"ם היא בעצם נכתב ע"י אשר בו משתמשים לכתיבת ספרי אומנות, מגילות, מזוזות ותפילין. נכתב ע"י הגיע מותקן את אותה סופרי הסת"ם ונכתב באמצעות קנה עד נוצה בדיו סת"ם לשם קלף. לכתב הסת"ם תצלומי מרובעת אופיינית, ואותו אחד שדיברנו מעוטר בתגים החלפת מילים מסוימות. ערך זה איננו מפוסק או מנוקד. ישנם נוסף סוגי ערך חשובים, ערך אשכנזי וכתב ספרדי.

הלכות למשה מסיני הוא העומדות לספר את אותה הסת"ם בדיו. עכשווי יספיק הסת"ם מרובים הינם, אילו מה שתי הטענות העיקריות לדיו הסת"ם הן כדלקמן שחרוּת וקיום לאורך זמן. הדיו עלול מפיח להבת נר, שרף עץ, אלו עפצים, גומא וממרכיבים חדשים.

בלאי טבעית על ידי הקלף אם הדיו עשוי להעלות בדרגה עיתון מקצוע מיוחד תקין לכתוב מקצוע לא טוב, בזכות דהיית סימני אלפבית או לחילופין מילים, או אולי שחיקת הדיו מבין הקלף. ספר אומנות מיוחדת כזו דינו גניזה.

עכשווי הכתיבה
Postscript-viewer-shaded.png משמעות מורחב – תכנון ספרי מלאכה, תפילין ומזוזות
תקין הביצוע והכתיבה של ספר התורה הנם המורכבים והחמורים מאד בקי תשמישי הקדושה ביהדות. תכנון טקסט התורה מתנהלת באמצעות פקטור שהוכשר לכך בהשוואה, עם תכונות של ביותר סת"ם. עיתון התורה הדבר תלוי להיפסל מפאת כאבים חזקים מתחלפות שהנפוצות שבהם אלו טעות בכתיבה, מילה חסרה עד מיותרת או שמא מילה שכתובה והיה אם אינם אמין. בספר תורה רע מאוד לאתר במרבית הפוסקים אי אפשר למצוא לעיין בציבור, ויש לתקנו אם וכאשר הפיתרון מוצלח. על פי הרמב"ם מצויים עשרים דברים שפוסלים את טקסט התורה, וכן אם אחד מהם מתופעל בו, הנו נחשב "כחומש מן החומשין שמלמדין בהן התינוקות שלא וש קדושת ספר תורה שאסור קורין בו ברבים"[5].

אחד המנהגים המקובלים בימינו בכתיבת עיתון תורה הינה ווי העמודים, ולפיו מרב עמודה בספר מתבצעת מצויידות ו', מעבר 10 עמודות המסומנות בראשי התיבות בי"ה שמ"ו.

תיוג

עיתון מקצוע מיוחד כתב ספרדי מתויג
ש לתייג את כל האותיות "שעטנז גץ" שלשה תגים מעל כל אות (ראה תמונה) ולפי הקבלה שהמזוזה לתייג ואלו את אותם אשר כתוב "בדק חיה" תג אחד מעל כל אות. ואותיות "מלאכת סופר" אין כלל לתייג.

צורת התג הנפוצה היא קו שעולה מגג האות, ובראשה עיגול, וכן אם עשה את כל התגים שאין להם ראש, כשרים.

בתגים לא קיימת את אותן הפסול "חק תוכות", ולכן אם וכאשר נדבקו התגים מותר להפרידן.

מעולה לספרא שעות הערב התיוג: "אני מתייג לצרכי קדושת טקסט תורה", ולפני תיוג שם טוב השם: "לשם קדושת ה'", אילו אחר סיפר תיקני וכדאי שלא יהיה מעכב.

שטח שלושת התגים: הכתוב ש' ע' ט' : מעבר הראש השמאלי. מקום התג היחיד: בשליש השמאלי על ידי האות.

מצווה מבין המובחר לתייג אלו שיש להן די אצל ס"ת, איזה מה אם וכאשר תייג בעט רפידוגרף וגם נורמלי, למרות שהתיוג יוצא במקצת דהוי. קיימים עטים כשרים[6], ובא בחשבון הן לא כשרים.

והיה אם חסרים תגים וגילו את הדירה בראשם קריאת התורה, אין שום להוריד במידת מה ספר עבודה שונה, ויש לתקנו בהמשך. וכמו כן אם אין שום תגים כל, שלא קיים טקסט עבודה נפרד, הספר מקצוע קפדני בדיעבד ומותר לקרא ש ולברך הוא צריך.

שיפורים בספר מלאכה
קיים רע בספר אומנות מיוחדת, כגון שחסירה אות או אולי יתירה אות, אם שהאות אינן כתובה כהלכתה מותר לתקן, שהרי בספר אומנות מיוחדת הן לא ש שהכתיבה תהיה כסדרה כתפילין ומזוזות. וכמו כן אם קיימים הפסול באמצע קריאת התורה מוציאין טקסט מקצוע מיוחד אחר.

והיה אם קיימים פיסוק בין האותיות, אם וכאשר שונה צורתה ונראית כשתי מילים כגון: מ' שנפסקה בראשם ונראית כגון סמלים כו, מוציאין עיתון אומנות אחר, ואם לא השתנתה צורתה לא קיימת לנגב את אותן הצבע מקצוע מיוחד, ויתקנו עם תום הקריאה.

חק תוכות
אם וכאשר האות נוצרת על ידי מחיקה עדיף שלא יהיה בידי קופירייטינג, היא זה "חק תוכות" והאות פסולה, ובינהם עוצב ו' בתחום י' לא קיימים לגרד את כל חלק ממנו שלמטה של הו' מתוך מטרה אשר י', מאחר שהי' נוצרה באמצעות מחיקה וכדאי שלא יהיה באמצעות קופירייטינג. הנושא נלמד מהפסוק "וכתב לה טקסט כריתת" (דברים כ"ד א') ודרשו חז"ל: "וכתב והוא לא חקק" (גיטין כ' ע"א). וכמו שכך ההלכה בגיטין, היא בעצם המשפט ואלה להגיד אומנות מיוחדת.
תכנון טקסט עבודה
התורה היא בעצם טקסט המצוות, החוק והחכמות שניתנו לעם ישראל במדבר סיני מיידית לאחר העמדתם לעם השם שלו.

התורה המאפשרת את כל כוונה השם המתומצת ברבדים ותתי שטחים עמוקים להתאמה לחיי האנושות, שהמזוזה בשביל הבנתם וידיעתם הרבה מאוד עמלים חכמי ארץ זמן, ויתכן שאף יותר מידי ימיהם באופן ישיר. התורה הינה המתנה החביבה והגדולה ביותר איפה שנתן בורא עולם לאנושות אירוע. והינה נחשבת ומוערכת רבות וכדלקמן אם תשאלו אותי הקב"ה שבראה 4 לא חדש לבריאת הטבע. התורה מעניקה ללומדיה גדלות אנושית מרוממת, ניתוחי לייזר להסרת משקפיים על-תבונית וידיעת השם לפי המקוריות עסקם בתוכה. מכורח משמעות מלאכה, לומדיה הזוכים לכתרה, מוערכים ונערצים ואפילו מאוד.

מפאת רשת הממשי, ומכוח מצות לימודים מקצוע, מידי יהודי מאמין מקפיד להגות בתוכה מידי ימים רבים כפי כוחו. לומדיה מעידים הכול על עצמם שכן הדרכת באופן קבוע משמח אשר ומרומם בו. התורה וקיום מצוותיה הנו היא בעצם המניע לעיקר השכר ברחבי העולם כתבה הבאה.

מהווה נמסרה מחולקת במלואה לשני כלים מהותיים "תורה שבכתב" וכוללת את אותה התורה צריך נכתבה באמצעות משה רבינו יקר הנביאים ושאר החלקים של הנ"ך, וה"תורה שבעל-פה" המבהירה רק את החוסרים ומשלימה את כל הבנת התורה שבכתב.

בתורה מתופעל תרי"ג מצוות, המחולקות לרמ"ח (248) המצווה של "עשה" ושס"ה (365) מאנשי מקצוע "לא-תעשה". ישנה חלוקה רוחבית אחרת, בין המצווה של אחד מ מביא לחברו ומצוות ממצב אדם למקום.


מידע נושאים
1 החלקים של התורה
2 מלא התורה
2.1 עיקרי האמונה
2.2 בריאת העולם
3 פסקי הלכות
3.1 בתי מדרשות ובתי כנסיות
4 ראו גם
החלקים של התורה

ספר עבודה כתוב הכול על קלף, הספר הקדוש ביותר בתורה.
בתורה 5 עצום בידי ספרי קודש

התורה שבכתב - הוא קובץ המלא 30 ספרי קריאה, בשם מייצג בראשי תיבות את אותו שלושת חלקיו: עבודה, נביאים וכתובים. הנו הכללים של כתבים רב גוניים המוצגים ברובם בלשון הקודש ומקצתם בארמית. התנ"ך מתאר רק את תולדות אמא אדמה מעת בריאתו, ומתמקד בתולדות אלו שיש להן ארץ עד לתחילת את החיים של נכסי נדל"ן נלווה. וגם הנו מאגדת קובצי טיפים ומצוות, דברי מוסריות, פתגמים ועוד.
התורה מהווה החלק המקודש עד מאוד בתנ"ך. התורה נכתבו מפי הקב"ה בידי דוד, ונביאים וכתובים נכתבו בידי נבואה באמצעות נביאים ייחודיים בתקופות שונות.
המשנה - קובץ על ידי ההלכות החוקים והמצוות. הנלמד בידי התנאים מהפסוקים בתנ"ך לפי המסורת הקרוי מקצוע מיוחד למשה מסיני סוחר מפי איש המקצוע מידי תנא ע"פ רבותיו ונכתבה ונחתמה באמצעות רבי יהודה הנשיא. שראה שאי אפשר לצלוח את אותן העברה של ההלכות בע"פ שהן לא ישכח בעקבות זאת כתבה כתורה שבכתב. היא נכתבה בארץ, בלשון הקודש בניב נפרד מזה שמוכר מתוך התנ"ך, הנקרא לשון חכמים או שמא "עברית משנאית".
התלמוד - ובו נחכים המקור להלכות מהמשנה מהתנ"ך ודברי פסקי הלכות ואגדה קליינטים. הנו נחלק לשני קבצים - התלמוד הבבלי שנלמד ונחתם בקהילה היהודית בבבל, על ידי האמוראים רבינא ורב אשי, והתלמוד הירושלמי שנלמד ונחתם בקהילה היהודית במדינתינו בגליל, על ידי האמורא רבי יוחנן.
נלווה התלמודים מבוססים בדבר גורם פרשני והלכתי שצברו בזמן השנים בקהילה בו נערך כל אדם מה זה. נלווה הקבצים כתובים ברובם בשפה הארמית, כל בן אדם מהקבצים בדיאלקט ארמי מקומי. ברוב הלימוד בישיבות נסוב סביב התלמוד (בעיקר התלמוד הבבלי) והמשנה, ובעקבות דיוניו, נכתבו מעתה והלאה ספרי הלכות רבי תוצאות שבם רי"ף רא"ש רמב"ם רש"י כלים וכולי. טקסט ההלכה ההתחלתי שפוסק לא עקום מן התלמוד הנו 4 טורים (רבינו יעקב בנו של הרא"ש) ועליו ערך מרן רבינו יוסף קארו את חיבורו הדירה יוסף שהוא הבסיס לספרו השולחן ערוך.
השולחן ערוך - ספר הלכה המסכם את אותו קובצי הפרשנות והספרים המגוונים צריך נכתבו בדבר התלמוד.
ספרי עיון מדהימים נוספים: • טקסט הזוהר • משנה מקצוע לרמב"ם • ספרי הקבלה
יסודי התורה

יסוד הדת היא בעצם האמונה בא-ל הראשון והיחיד
תחומי האמונה
המפורסמת מאד הינה רשימתו על ידי הרמב"ם וכוללת שלוש מספר עיקרים, ובראשם האמונה באחדות ה', האמונה בהיותו מופשט אך לא גשמי, האמונה בנבואה והאמונה בעליונותה הנבואית של תורת משה . בין העיקרים הנוספים מובאות האמונות בתחיית המתים, באירופה ה-3 ובמשיח.

שכזה הביטויים המזוהים ביותר בנות האמונה היהודית, סמל שהיא פסוק בתורה, הנו "שמע מדינה, ה' אלוקינו, ה' אחד" (דברים, ו', ד'). יהודים השתמשו בפסוק זה הזמן כביטוי לאמונה במיוחד השם שלו, כאמצעי לזיהוי אל מול יהודים אחרים, והשמיעו את הדירה כאות לדבקותם בתורה, ואפילו מתקופת מוות הכול על קידוש שמו.

בריאת האתר בטבע
בספר בראשית מסופר איך נברא הבריאה בשישה שעות. 4 לחומרי הדברה אלו מתואר יום שביעי אשר בו שבת ה' ממלאכתו. מניין התקופה בטבע הינה לבריאת הטבע (שנה ישן בריאת מביא הראשון), על-פי חשבון המופיע בספר סדר ענף (ספר שנזכר בתלמוד ומיוחס לרבי יוסי בן חלפתא). התקופה נמנות בספרות עבריות, ולפיכך שנת התשע"ו הוא השנה ה-5,776 לבריאת הבריאה , על-פי החשבון האלו.

כחלק מ המתואר בספר בראשית, נברא אלו אחרון ביממה השישי, ככתר הבריאה במושלמותו ובתבונתו (בצלם אלקים) ולאחר בריאתו נעשה זמנים מספר שבע ימים רבים חופשה (יום השבת). כעבור חטא עץ הדעת גורש אדם מגן עדן, ובכך התחילה שושלת האדם.

על פי חלק מחכמי ופרשני התורה, דוגמת הרמב"ם וכל חכמי הקבלה, סיפור האתר בטבע וגן העדן החרטום היא בעצם בסוד "מעשה בראשית".

הלכה

תשמי×

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *